"ליסינג מימוני" הוא למעשה "ליסינג פרטי". אין הבדל משמעותי בין שני המונחים הללו. בעבר, היה נהוג להשתמש במונח ה"מימוני" כדי להבדיל אותו מה"תפעולי" (שנועד למגזר העסקי), אך כיום מקובל יותר להשתמש במונח 'ליסינג פרטי'.

בעסקת ליסינג מימוני, הלקוח מקבל רכב חדש או רכב משומש מחברת הליסינג, ומתחזק אותו בעצמו. הלקוח למעשה משכיר (יותר נכון – מחכיר) את הרכב למשך כמה שנים. כל לקוח ליסינג מימוני משלם תשלום חודשי על הרכב – ובנוסף, נושא בעלויות הנלוות, כגון דלק, ביטוח וכדומה. בסוף תקופת הליסינג, ללקוח יש אפשרות לרכוש את הרכב ולהיות הבעלים של הרכב – או להחזיר את הרכב לחברת הליסינג.